תַּנִּי אִם רָצָה לְהַחֲמִיר עַל עַצְמוֹ אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. לָמָּה מִפְּנֵי כְבוֹדוֹ שֶׁל מֵת. אוֹ מִשּׁוּם שֶׁאֵין לוֹ מִי שֶׁיִּשָּׂא מַשּׂוֹאוֹ. מַה נָפִיק מִבֵּינִיהוֹן הָיָה לוֹ מִי שֶׁיִּשָּׂא מַשּׂוֹאוֹ. וְאִין תֵּימַר מִפְּנֵי כְבוֹדוֹ שֶׁל מֵת אָסוּר. וְאִם תֹּאמַר מִפְּנֵי שֶׁאֵין לוֹ מִי שֶׁיִּשָּׂא מַשּׂוֹאוֹ הֲרֵי יֵשׁ לוֹ מִי שֶׁיִּשָּׂא מַשּׂוֹאוֹ. וְהָתַנִּי פָּטוּר מִנְּטִילַת לוּלָב. תִּיפְתַּר בְּחוֹל. וְהָתַנִּי פָּטוּר מִתְּקִיעַת שׁוֹפָר. אִית לָךְ לְמֵימַר בְּחוֹל לֹא בְיוֹם טוֹב. אָמַר רִבִּי חֲנִינָא מִכֵּיוָן שֶׁהוּא זָקוּק לוֹ לְהָבִיא לוֹ אָרוֹן וְתַכְרִיכִין כְּיַי דְּתַנִּינָן תַּמָּן מַחְשִׁיכִין עַל הַתְּחוּם לְפַקֵּחַ עַל עִיסְקֵי הַכַּלָּה וְאַל עִיסְקֵי הַמֵּת לְהָבִיא לוֹ אָרוֹן וְתַכְרִיכִין חֲלִילִים וּמְקוֹנְנוֹת כְּמִי שֶׁהוּא נוֹשֵׂא מַשָּׂאוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
א''ר חנינא. לעולם לא תפשוט דאכתי איכא למימר דמפני שאין לו לישא משאו ובשאין לו אחר מיירי וטעמא דפטור הוא דמכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין שהרי אין לו אחר להתעסק בזה וזה מותר בי''ט כהאי דתנינן תמן פ' כ''ד דשבת מחשיכין וכו' וא''כ איכא למימר דדעתו להחשיך על התחום להתעסק בצרכי המת וכל היום טרוד הוא וכמי שהוא נושא משאו דמי ולעולם בדאיכא אחר להתעסק בצרכי המת מיבעיא לן אם מותר להחמיר על עצמו ולקרות ק''ש:
והתני פטור מתקיעת שופר וכי אית לך למימר בחול. בתמיה לא בי''ט על כרחך הוא וא''כ תפשוט דמפני כבודו הוא:
והתני פטור מנטילת לולב. וקא סלקא דעתיה בי''ט מיירי וא''כ תפשוט דמפני כבודו של מת שהרי בי''ט אינו טרוד לישא משאו ודחי לה הש''ס דתיפתר בחול המועד איירי דעושין כל צרכי המת והלכך פטור מנטילת לולב ולעולם טעמא מפני שטרוד הוא וכשאין לו אחר להתעסק בו מיירי:
למה. אין שומעין לו אם מפני כבודו של מת שמראה עצמו שאינו חשוב בעיניו להתאבל עליו או משום שטרוד הוא שאין לו מי שישא משואו להתעסק בקבורתו ומפרש ואזיל דמאי בינייהו בין הני תרי טעמי אם יש לו אחד מי שיתעסק ויטפל בצרכי קבורת המת דאין תימר מפני כבודו לעולם אסור ואי תימא מפני שאין לו וכו' מותר דהרי יש לו אתר שיתעסק בו:
אם רצה להחמיר על עצמו. ולקרות ק''ש אין שומעין לו וצריך למחות בידו:
22a אָמַר רִבִּי בּוּן כְּתִיב לְמַעַן תִּזְכּוֹר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֵּיךָ. יָמִים שֶׁאַתְּ עוֹסֵק בָּהֶן בַּחַיִּים. וְלֹא יָמִים שֶׁאַתְּ עוֹסֵק בָּהֶן בַּמֵּתִים.
Pnei Moshe (non traduit)
א''ר בון כתיב וכו' טעמא דמתני' דפטור מק''ש הוא דמפרש וכיון שפטור מקבלת מלכות שמים כ''ש דפטור מן התפילין והא דתני להו משום דשייכין אהדדי כדלעיל:
מֵאֵימָתַי כוֹפִין אֶת הַמִּיטּוֹת מִשֶּׁיָּצָא הַמֵּת מִפֶּתַח הֶחָצֵר דִּבְרֵי רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר מִשֶּׁיִּסָּתֵם הַגּוֹלָל. וּכְשֶׁמֵּת רַבָּן גַּמְלִיאֵל כֵּיוָן שֶׁיָּצָא מִפֶּתַח הֶחָצֵר אָמַר רִבִּי אֱלִיעֶזֶר לְתַלְמִידָיו כְּפוּ אֶת הַמִּיטּוֹת. וּכְשֶׁנִּסְתַּם הַגּוֹלָל אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ כְּפוּ אֶת הַמִּיטּוֹת. אָמְרוּ לוֹ כְּבָר כְּפִינוּם עַל פִּי הַזָּקֵן. בְּעֶרֶב שַׁבָּת הוּא זוֹקֵף אֶת מִיטָּתוֹ. וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת הוּא כוֹפָן.
נִמְסַר לָרַבִּים אוֹכֵל בָּשָׂר וְשׁוֹתֶה יַיִן. נִמְסַר לַכַּתָּפִים כְּמִי שֶׁנִּמְסַר לָרַבִּים.
Pnei Moshe (non traduit)
נמסר לכתפים. שנושאין אותו על המטה:
נמסר לרבים. שיתעסקו בו בטלה ממנו דין האנינות:
אָבֵל כָּל זְמָן שֶׁמֵּתוֹ מוּטָּל לְפָנָיו אוֹכֵל אֵצֶל חֲבֵירוֹ וְאִם אֵין לוֹ חָבֵר אוֹכֵל בְּבַיִת אַחֵר. וְאִם אֵין לוֹ בַיִת אַחֵר עוֹשֶׂה מְחִיצָה וְאוֹכֵל. וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מְחִיצָה הוֹפֵךְ אֶת פָּנָיו לַכּוֹתֶל וְאוֹכֵל. וְלֹא מֵיסָב וְלֹא אוֹכֵל כָּל צוֹרְכוֹ וְלֹא שׁוֹתֶה כָּל צוֹרְכוֹ. וְלֹא אוֹכֵל בָּשָׂר וְלֹא שׁוֹתֶה יַיִן. וְאֵין מְזַמְּנִין עָלָיו. וְאִם בֵּירַךְ אֵין עוֹנִין אַחֲרָיו אָמֵן. וַאֲחֵרִים שֶׁבֵּירְכוּ אֵינוֹ עוֹנֶה אַחֲרֵיהֶן אָמֵן. הֲדָא דְתֵימַר בְּחוֹל. אֲבָל בְּשַׁבָּת מֵיסָב וְאוֹכֵל. וְאוֹכֵל בָּשָׂר וְשׁוֹתֶה יַיִן. וְאוֹכֵל כָּל צוֹרְכוֹ וְשׁוֹתֶה כָּל צוֹרְכוֹ. וּמְזַמְּנִין עָלָיו. וְאִם בֵּירַךְ עוֹנִין אַחֲרָיו אָמֵן. וַאֲחֵרִים שֶׁבֵּירְכוּ עוֹנֶה אַחֲרֵיהֶן אָמֵן. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הוֹאִיל וְהִתַּרְתִּי לוֹ אֶת כָּל אֵילּוּ חַייְבֵהוּ בִשְׁאָר כָּל הַמִצְווֹת שֶׁל תּוֹרָה. אִם חַיֵּי שָׁעָה הִתַּרְתַּי לְךָ חַיֵּי עוֹלָם לֹא כָּל שֶׁכֵּן. רִבִּי יוֹדָה בֶּן פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי הֲלָכָה כְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל.
Pnei Moshe (non traduit)
הואיל והתרתי לו את כל אלו. בשבת א''כ חייבוהו גם בשאר כל המצות של תורה שנוהג בהן לקיימן שהרי ק''ו הוא:
מְנַיִּין לִכְפִיַּת הַמִּיטָּה. רִבִּי קְרִיסְפָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן וַיֵּשְׁבוּ אִתּוֹ לָאָרֶץ. עַל הָאָרֶץ אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא וַיֵּשְׁבוּ אִתּוֹ לָאָרֶץ. דָּבָר שֶׁהוּא סָמוּךְ לָאָרֶץ. מִיכַּן שֶׁהָיוּ יְשֵׁנִין עַל מִיטּוֹת כְּפוּפוֹת. בַּר קַפָּרָא אָמַר אֵיקוֹנִין אַחַת טוֹבָה הָיָה לִי בְּתוֹךְ בֵּיתָךְ וּגְרַמְתָּנִי לְכוֹפְפָהּ. אַף אַתְּ כְּפֵה מִיטָּתָךְ. וְאִית דְּמַפְקִין לִישְׁנָא וְיִכְפֶּה כְּפֵה הַסִּירְסוּר. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵי תְּרַוֵּיהוֹן בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ חַד אָמַר מִפְּנֵי מַה הוּא יָשֵׁן בְּמִיטָּה כְפוּיָה שֶׁיְּהֵא נוֹעֵר בַּלַּיְלָה וְנִזְכַּר שֶׁהוּא אָבֵל. וְחָרָנָה אָמַר מִתּוֹךְ שֶׁהוּא יָשֵׁן בְּמִיטָּה כְפוּיָה הוּא נוֹעֵר בַּלַּיְלָה וְנִזְכַּר שֶׁהוּא אָבֵל.
Pnei Moshe (non traduit)
ונזכר שהוא אבל. כלומר להאי מ''ד סבירא ליה כדי שאם יהיה נועור בלילה מאיליו מתוך שרואה עצמו על מטה כפויה יזכור ולא יסיח דעתו מאבילות ולאידך מ''ד ס''ל דעיקר הטעם כדי שמתוך כך יהא ניעור ולא ישן כל הלילה וישכח האבילות וכשהוא שוכב על מטה כפויה שלא הורגל בה יהיה ניעור מחמת זה ויזכור שהוא אבל:
ואית דמפקין לישנא דכפה כפה הסרסור. כלומר לאו לשון כפיפה הוא כדמשמע מלישנא קמא כשם שגרמו להאיקונין לכופפה כך יכופפו את מטתם אלא לישנא דכפיה הוא כמו שאומרים כפה אותם הסרסור בדברים עד שנתרצו אף כאן לשון כפיה הוא כשם שכפו והכריחו להאיקונין לילך מן העולם כך יוכרחו להטות מטתם ולהפכה אין בין אלו הלשונות אלא משמעות לישנא בעלמא:
איקונין אחת טובה. על שם כי בצלם אלהים עשה את האדם:
לארץ. משמע דבר שהוא סמוך לארץ והיא מטה כפויה שפניה סמוכות לארץ:
אֵי זֶה הוּא מִיטָּה וְאֵי זֶהוּ דַרְגֵּשׁ. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה כָּל שֶׁמְּסָֽרְגִין עַל גּוּפָהּ זוֹ הִיא מִיטָּה וְכָל שֶׁאֵין מְסָֽרְגִין עַל גּוּפָהּ זֶהוּ דַרְגֵּשׁ. וְהָא תַנִּינָן הַמִּיטָּה וְהָעֲרִיסָה מִשֶּׁיִּשּׁוֹפָם בְּעוֹר הַדָּג. אִם מְסָרֵג הוּא עַל גּוּפָהּ לְאֵי זֶה דָבָר הוּא שָׁפָהּ. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר תִּיפְתָּר בְּאִילֵּין עַרְסְתָה קֵיסַרְיְתָא דְּאִית לָהֶן נְקָבִין.
Pnei Moshe (non traduit)
קיסרייתא. של עיר קיסרי שיש להם נקבים ומכניסין החבלים בתוך הנקבים ומסרגין אותה והלכך עד שלא שפה בעור הדג מלמעלה לא חזיא למלאכתה:
והא תנינן. בפ' ט''ז דכלים המטה והעריסה מאימתי מקבלין טומאה משישופם בעור הדג להסיר קסמין שבהם וקודם לכן לא חזו למלאכתן שמשרטין את הבשר ואם מסרג את המטה על גופה לאיזה דבר הוא שפה והלא ראויה היא קודם לכן:
על גופה. אם החבלים מסורגין למעלה על העצים כדרך שמסרגין את המטות:
תַּנִּי דַּרְגֶּשׁ נִזְקֶפֶת וְאֵינָהּ נִכְפֵּית. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר שׁוֹמֵט 22b קלבינטרין שֶׁלָּהּ וְדַיּוֹ. רִבִּי יוֹסָה בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי הֲלָכָה כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי מִיטָּה שֶׁנִּיקְלִיתֵיהָ עוֹלִין וְיוֹרְדִין בָּה שׁוֹמְטָן וְדַיּוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
עולין ויורדין בה. שיכולין להוציאן ולחזור להכניסן:
קלבינטרין. רצועות שלה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source